אמנות

פרויקט אומנות

שנת תש"ע הייתה השנה הראשונה שלי כמורה בכלל ובכפר הירוק בפרט. בסוף השנה רציתי לנסות משהו מעט אחר בכיתות שלימדתי. ביקשתי מתלמידי לסקור את כל החומר שלמדו ולבחור נושא אחד שדיבר אל ליבם במיוחד. התלמידים התבקשו לבחור או ליצור בעצמם או להביא – יצירת אמנות, קומיקס, קטע מוסיקה, קטע שירה הקשור בנושא שבחרו ולנתח אותו אל מול הכתוב התנ"כי ואל מול מחשבותיהם ורגשותיהם.

יפה היה לראות את העומק שהגיעו אליו לעיתים תלמידי ותלמידות החטיבה (ז'-ט'). החומר התנ"כי בלי ספק, הרעיד אצל חלקם מיתר שהדהד את דעותיהם ורעיונותיהם. מקווה שתמצאו את עבודתיהם מיוחדות ומגוונות כפי שאני חוויתי אותן.

צחי רולניק, רכז צוות תנך


יוסף מושלך לבור על ידי אחיו – עידו בורבין ז' 1

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ–וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם (בראשית ל"ז פסוקים כג', כד')

"ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב והבור רק אין בו מים? … 'מים' אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו" (גמרא, מסכת שבת כב')

בדרשתם מבקשים חז"ל לומר לנו אמירה מוסרית ולא אמירה היסטורית. האמירה היא שמי שמעלה על דעתו שינקה מעוון הריגה, כי הוא מסדר שתהיה זאת הריגה עקיפה, לא ינקה בעיני ה'. כלומר, מי שמשליך אדם לבור ריק ש"אין בו מים", ומנסה להרגו בצורה עקיפה, ה' מתייחס אליו כאילו השליכו לבור שיש בו נחשים ועקרבים – כאילו מנסה להרגו בצורה ישירה.


יוסף נמכר על ידי אחיו לישמעאלים – רז מגנס ז' 7

 

 

 

 

 

 

 

וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה. (בראשית ל"ז, פסוק כח')

"הפרשנות הייחודית של הציור לכתוב בתנ"ך נוצרת בעזרת התחושה שהציור יוצר אצל מי שצופה בו. פרשנות זו מוסיפה נקודת מבט נוספת על הכתוב ונוצרת על ידי מספר דברים:

חלק נרחב מהציור מלא בצללים וצבעים כהים ואפלים. הצבעים האלה מביעים חוסר ודאות, חשש ופחד…האחים של יוסף כפופים וראשיהם מוטים כלפי מטה. לדעתי זה מרמז צער וחרטה על מעשיהם, ניכר שמשהו מכביד להם על הלב ויכול להיות שהרבה רגשות בתוכם סותרים אחד את השני…הדמות של יוסף, קטנה ורפויה, מביעה חוסר כוח וחוסר אונים. יוסף מלא בעצב ומחשבות על אביו, על משפחתו ועל הבית שלו. הזרועות הלופתות אותו בחוזקה מביעות את המעמד הנמוך שלו ביחס לאחים שלו…"


ראובן מגלה שיוסף אינו בבור – עידית ריינגוירץ ז'7

"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.  וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר:  הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא." (בראשית ל"ז פסוקים כט', ל')

"בחרתי להתמקד בפרק זה מכיוון שאהבתי מאד את הדמות של ראובן . יוסף אינו באמת אחיו אלא אח חורג שלו. ראובן קינא ביוסף על עדיפותו אצל יעקב וגם בכותונת הפסים שלו אך הוא בכל זאת לא רצה להרוג אותו ואפילו תכנן להציל אותו. ראובן באמת אהב אותו והתאבל עליו כשגלה שהתוכנית להצלתו לא הצליח ושאחיו עוללו בו פרעות או השד יודע מה. אני גם אחות בכורה ואני יכולה להבין א האחריות של אח בכור לשמור על כל אחיו במידה שווה ולדאוג שלא יאונה להם רע".


יוסף מסרב לאשת פוטיפר – דוד ספקה ז'6

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן–וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי, וְלֹא-חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי אִם-אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ-אִשְׁתּוֹ; וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים. (בראשית ל"ט, פסוקים ז'-ט')

שיר- יוסף

יוסף עמד בפיתויים רבים

ככה זה אצלו בחיים.

לשכב עם אשת פוטיפר הוא לא הסכים

ועל זה שילם במעשים.

פוטיפר עשה לו פרצופים חמוצים

ממקום גבוה הוא ירד לטמיון

ובבית הכלא להיות זה כמו אסון.

למרות האסונות ה' מצא לו פתרונות.

כמו יוסף גם בני אדם נתקלים בפתויים רבים

ככה זה אצל כולם בחיים.

לגנוב, לרצוח, לחמוד, להכות ולנאוף,

בשניה אנחנו יכולים לעלות למרום ובשניה יכולים לרדת לטמיון.

להתפתות לדברים רעים זה לא נכון!!

לכולנו יש אסון ומה' מגיע הפתרון!!

שיר יותר מרגש מציור ובשיר שלי יש מילים ברורות ומסר ברור. במסר הוא שאסור להתפתות לדברים לא טובים ולדעת מה יכול לעשות לנו טוב ומה יכול להזיק לנו.


שר האופים ושר המשקים מושלכים לבית האסורים – לירום ליטמנוביץ ז' 7

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה–לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם (בראשית מ', פסוק א

מדרש אגדה – חטאי השרים

פרעה אהב מאד סיגריות. הוא הוציא חוק שחובה בארמונו ובמקומות ציבוריים לעשן. שר האופים היה אלרגי לסיגריות לכן הכין לו סיגריות מזויפות שנראו ממש אמיתיות. יום אחד עבר פרעה ליד שר האופים ובדיוק נגמרה לו הסיגריה. ביקש פרעה מהשר סיגריה אך שר האופים התנצל ואמר שלא יוכל להביא לו את מבוקשו שכן נשאר לו רק סיגר. פרעה ענה לו : "לא נורא יותר טוב, יותר מסריח יותר טעים." אך שר האופים עדיין התעקש ולבסוף פרעה איים שיוציא אותו להורג אם לא יקבל את הסיגר. שאיפה אחת מן הסיגר המזויף גרמה לפרעה לשלוח את שר האופים לבית הסוהר על הפרעת הסדר, חוסר ציות לחוק והתחצפות.


ספר שמות – טריילר לסרט עתידי – שי פרימוב, דנה ברדה, רון גבע ח' 7

וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה (בראשית א'פסוק א')

ספר שמות – טריילר לסרט עתידי :

אמנדה, נערה מההווה, קוראת את ספר שמות בשביל עבודה בבית הספר שלה, כשלפתע, היא נעלמת וקמה בתוך הסיפור. בהתחלה היא לא מבינה מה קורה לה אך אחרי זמן, היא מבינה שנכנסה לספר. אחרי שהיא מבחינה שמשה אינו קיים בספר היא יוצאת לחיפושים אחר ארמון פרעה שם היא מנסה לשכנע אותו בעצמה, לשחרר את בני ישראל. זה לא עובד. יהיו כל מכות מצרים, סיפורים פנימיים ודילמות. פרעה עובר בגידה מצד בת זוגו, אמנדה צריכה לבחור אם להציל את העם או לחזור הביתה ועוד וועוד…

 לצפיה בכל הסרטון לחצו כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=ov6rcyZ7Llo


"עבדים היינו" – ספר שמות וההגדה של פסח – דון מזרחי ז' 1

"עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו במצרים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח." (הגדה של פסח)

קטע זה מתוך חלק ה"מגיד" של ההגדה מדבר בבסיסו על החלק השני של פרק א' בספר שמות. הקטע למעשה מרחיב מעבר ומוסיף פרשנות: "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו במצרים" מפני שלא כתוב בתנ"ך מה היה קורה אילולא הוציאנו ה' ממצרים. אולם הפרשנות שאותה אנו אומרים מדי שנה בליל הסדר יכולה להתפרש כיום כתמוהה: מנין שהיינו משועבדים? הרי אמפריות קמו ונפלו, מהפכות שינו את העולם, מדוע שעוד היינו משועבדים במצרים…מפני שמפני העבדות הצילנ ה' וההצלה הזו היא יציאת מצרים.


מעבדות לחרות – עבדים היינו בפנימיית הכפר הירוק – ליאור אריה ידעי ואור שמש ז' 7

בחרנו לעשות קומיקס. הבחירה שלנו מתייחסת לזמן שבין העבדות לחציית ים סוף. הקומיקס בנוי על פי המתרחש בכתוב אך מצויר בזמן המודרני שלנו. הוא מצויר מנקודת מבטו של אחד מבני העם אשר המתעד את המתרחש בעם. חשבנו יהיה נחמד להשוות את חיינו בפנימיה לבני ישראל במצרים.


על דמותו של משה לפי השיר "משה" של בט מידלר – אלה מוסרי ז' 6

Bette Midler – Moses

Diamonds, roses, I need Moses
to cross this sea of lonliness,
part this red river of pain.
I don't necessarily buy
any key to the future or hapiness
but I need a little place in the sun sometimes
or I think I'll die.

And everywhere is somewhere but nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
But I'm a tragic figure in the corner over here
with an empty apartment and a best friend who is queer. Heh.

Every time I see him he smiles
and tells me how well he's walking these miles.
But he never ever asks a single thing about me.
If I died he'd hear about it eventually.
Diamonds, roses, I need Moses
to cross this sea of lonliness,
part this red river of pain. Ohhh.

'Cause everywhere is somewhere and nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
And I'm a tragic figure in the corner over here
with my bills in the mailbox and some checks that won't clear this year.

Everywhere is somewhere and nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
So I'm just a tragic figure in the corner over here
who'll sleep it off 'til morning and still not know that we're,

we're all just diamonds and roses. I need Moses
to cross this sea of loneliness, part this red river of pain.
To cross this sea of loneliness, part this red river of pain.
To cross this sea of loneliness, part this red river of pain.

השיר של בט מידלר, מתייחס ומאזכר את יציאת מצרים. בשיר, הזמרת רוצה שמשה "יעזור" לה, שייתן מכוחו לחצות את ים הבדידות, שיחצה את הנהר האדום של הכאב. קראתי על השיר שנכתב על ידי מידלר לאחר שהייתה לבד במשך זמן מה שנראה לה ארוך מאד.


קטלוג אופנה נשות ספר שמות – קייט פיאלה ונטע קרנר ז' 8 – חלק 1

בחרנו לעשות קטלוג אופנה על הלבוש של הנשים בספר שמות. בחרנו דווקא בלבוש הנשים מכיון שהן לא מופיעות הרבה בכתוב וכתוצאה מכך לא תיארו את המראה שלהן.היו כל מיני נשים בכל מיני מעמדות והן התלבשו שונה אחת מהשניה…לעשירים המצרים, בגדים יפים ועניים עברים, בגדים פשוטים…ההשערות שלנו באות מכל מיני ציורים, אגדות, סרטים, הצגות ומחזות זמר, אך הוספנו את נקודת המבט הייחודית שלנו, כדי לחדש את המראה ולהראות את מה שבדמיוננו.

  

 

 

 

 

 


משה בתיבה

וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. (שמות ב' פסוק ג')


משה בתיבה – גוסטב דורה תחריט עץ – דניאל בוגין ז' 8

אני חושבת שהציור בפני עצמו מאד יפה. הוא נותן מידע רב ופרטים אך בכל זאת לא עמוס והוא פשוט, בשחור לבן, שמדגיש כל פרט.  גם העובדה שהאומן יצר את התמונה כתחריט עץ מדהימה בעיני, אני חושבת שזו עבודה קשה ומדוייקת אותה הוא ביצע בהצלחה.


משה בתיבה – תסריט וסרט – נעמה משעל ורוני מוצ'ניק ז' 8

שחקנים: נעמה משעל – בת פרעה, מרים. רוני מוצ'ניק – מרים, יוכבד

ניצבות: רוני סהר, אלי לידנר, יובל גולן

בת פרעה מגיעה להתרחץ עם משרתותיה:

בת פרעה: וואו, הנזל, גרטל, פרזל! ראו מה מצאתי! תינוק מדהים ביופיו שט לו כאן בחוסר אונים ומחכה לעזרה. אני חייבת לקחת אותו, אני לא יכולה להשאיר אותו כאן ולא לדעת מה יעלה בגורלו.

הנזל: אההה, בת פרעה, אבל מה אם הוא מבני ישראל?

בת פרעה: לא אכפת לי הוא תינוק מדהים שלא עשה כלום. הוא חסר אונים ואני לוקחת אותו.

מרים (רצה): שלום, ראיתי שלקחת את התינוק הזה. רציתי להגיד לך שאני מכירה מיינקת שתוכל להניק אותו עבורך.

בת פרעה: ואו תודה! תזמיני אותה מיד לארמון פרעה.


משה בתיבה – ציור מקורי ממבט על – יואב חיון ח' 6

סיפור זה דיבר אלי כי הוא מספר על עניינים של חיים ומוות…הדילמה בסיפור זה הינה קלה יותרמדילמות קשות אחרות. כי יש לה שתי אפשרויות בלבד – האחת, להסתירו קרוב אליהם והשניה להרחיקו מבית העברים. באפשרות הראשונה יש סיכוי שיתגלה וימות, באפשרות השניה סיכוי שיחיה במקום אחר.


משה בתיבה – מנקודת מבטה הטראגית של קפסיס שפחתה של בת פרעה – שלי הרטשטיין ז' 7

אני ציירתי את הקומיקס "משתה את משה". הסיפור מספר על קליאוטטרה בת פרעה, קפסיס המשרתת ומשה. ביחד הן מוצאות את התיבה אך מה שקורה שבעצם "האמה", היא המשרתת, שמעבירה לבת פרעה את התיבה, מגיעה כאן לסוף מר.


משה בתיבה – דגם מונומנטלי מלאכת יד – רומי אטון ז' 6

 

ישנן 3 פרשנויות שלי, חלקן מבוססות על דעה כלשהי וחלקן הוצאו מתוך דמיון והדרך שבה אני רואה את העולם בעבר…למרות שלא כתוב את זה בסיפור, ביצירתי רפדתי בבד ובמגבת את התיבה, משום שלדעתי אמו של משה רצתה שיהיה לו נוח מאד כדי שלא יבכה ולא ימשוך תשומת לב…


משה – מהתיבה ועד מדיין – פרק ב' – סהר שטיינר ז' 8

עקבתי אחרי פשט הכתוב בפרק עד כמה  שיכולתי, אך תמונה שווה אלף מילים ובציור מביעים כל פרט קטן, אז הוספתי בעצמי, כי בטקסט לא היה מפורט מראה האנשים, לבושם, מבטם, סביבתם והמילים המדוייקות שלהם. ניסיתי גם להצחיק ולכן השתמשתי בסלנג של ימינו בבועות הדיבור בקומיקס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


משה מול הסנה ההבוער

וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ–מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה–אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה.  וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה–וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ–כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא. (שמות ג' פסוקים ב' – ה')


הסנה הבוער – ציור ממבט אישי – אסף כהן ז' 7

הציור שציירתי מתאר את משה עומד מול הסנה וה' אומר לו לחלוץ נעליו. בחרתי לצייר את הסנה הבוער שאינו אוכל, כלומר נשאר ירוק ולא נשרף…


הסנה הבוער – שני ניתוחים לשירו של יחיאל מוהר "מול הר סיני" – אמנון צפריר ז' 6 / גיל ניסים ז' 6

מול הר סיני / יחיאל מוהר

לא אגדה, רעי
לא אגדה, רעי,
ולא חלום עובר,
הנה מול הר סיני
הנה מול הר סיני
הסנה, הסנה בוער.

והוא לוהב בשיר
בפי גדודי בנים
ושערי העיר
ביד השמשונים.

הו שלהבת יה – עיני הנערים,
הו שלהבת יה ברעם המנועים.
עוד יספר על זה היום, אחי,
בשוב העם אל מעמד סיני.

המשורר מתייחס לפשט הכתוב ו"משאיל" ממנו את הסיפור על הסנה הבוער. היצירה משתמשת בפרשנות חדשה משל וטוענת שהסנה בוער עד היום, זאת אומרת שעדיין השתלשלות האירועים משפיעה עלינו ותשפיע עלינו בעתיד. הפרשנות הייחודית שמוסיף המשורר ליצירה עצמה, שנכתבה על מבצע סיני, היא שהסנה נותן כח ומחזק עכשיו (1956) את חיילי צה"ל בדיוק כפי שחיזק את משה…זו לא אגדה ולא חלום…האם עיניו חוזות את התגלות ואת הסנה עצמו והוא מתלבט האם להאמין לעיניו או לא. לולא האמין אולי לא היה קורה מה שקרה. (אמנון)

בחרתי ביצירה זו מפני שהיא מדברת על תקומתו של עם ישראל. מבחינת הכותב הסנה הוא סמל של שחרור עם ישראל, הוא התחלה ל החירות של עם ישראל.משה קיבל את האות הזה שבעצם עדיין נמצא אצלנו בלב ונחרט בעפרה של מדינת ישראל… (גיל)


הסנה הבוער – הסנה כחזון נבואי – טל רביב ח' 2

הציור מוסיף פרשנות ייחודית על הכתוב והיא שחוץ מההתגלות למשה יש לסנה הבוער סמליות ,משל למה שיקרה מאוחר יותר בין בני ישראל למצרים… מן הלהבות עולה דמות מצרית גדולה שיוצאת ועל יד הסנה ציירתי דמויות קטנות שהם בני ישראל.


הסנה הבוער – ציור בפרשנות אישית – סוניה רבט ז' 1

הסתכלתי בהרבה תמונות באינטרנט ובכל התמונות של משה מול הסנה, משה עומד. אני החלטתי לצייר את משה יושב על האדמה כיוון שאני חושבת שכשמשה ראה את הסנה שלא אוכל, הוא נבהל ונפל.


הסנה הבוער – רישום – מאיה צימרמן ז' 6

בחרתי להתמקד בפרק זה בגלל שהוא נורא ריתק אותי ומאד אהבתי אותו.