עבודות סיום – כתות ז' ח'

עבודות סיום שנה בתנ"ך - כיתות ז' וח' - הכפר הירוק - תערוכה וירטואלית

הגרסה האחרונה

בסוף השנה רציתי לנסות משהו מעט אחר. בקשתי מתלמידי לסקור את כל החומר שלמדו ולבחור נושא שדיבר אל ליבם במיוחד. התלמידים התבקשו לבחור או ליצור בעצמם – יצירת אמנות, קומיקס, קטע מוסיקה, קטע שירה או משהו אחר פרי דמיונם ולנתח אותו אל מול הכתוב התנ"כי ואל מול מחשבותיהם ורגשותיהם. למרות שאני יודע זה מכבר שתלמידי הם חבורה אינטילגנטית ביותר, אפילו אני לא צפיתי את פרץ ההשקעה והמקוריות שהושקעו בעבודה על ידי כמעט כולם. הבלוג הזה הוקם במטרה לתת ביטוי לעבודות המרשימות שנוצרו והוגשו. העבודות מעוררות ההשראה שנוצרו חייבו עינים נוספות שיצפו בהן – לא רק אלו של המורה אלא גם של התלמידים האחרים, ההורים ומורים בבית ספר. כולי תקווה שהתלמידים עצמם יראו בעבודתם מקור לגאווה.

העבודות קובצו לפי ספרי התנ"ך כרונולוגית. החומר של שתי השכבות נע ממחזור סיפורי יוסף בסוף ספר בראשית ועד לסיפורי ספר שופטים. כמו כן ניתן לצפות בעבודות על ידי חיתוך לפי כיתה או ספר בתנ"ך (בתפריטים מימינכם).

אז קבלו את תלמידי מכיתות ז' וח' שלי

צחי רולניק

מודעות פרסומת

ספר בראשית

יוסף מושלך לבור על ידי אחיו – עידו בורבין ז' 1

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ–וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם (בראשית ל"ז פסוקים כג', כד')

"ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב והבור רק אין בו מים? … 'מים' אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו" (גמרא, מסכת שבת כב')

בדרשתם מבקשים חז"ל לומר לנו אמירה מוסרית ולא אמירה היסטורית. האמירה היא שמי שמעלה על דעתו שינקה מעוון הריגה, כי הוא מסדר שתהיה זאת הריגה עקיפה, לא ינקה בעיני ה'. כלומר, מי שמשליך אדם לבור ריק ש"אין בו מים", ומנסה להרגו בצורה עקיפה, ה' מתייחס אליו כאילו השליכו לבור שיש בו נחשים ועקרבים – כאילו מנסה להרגו בצורה ישירה.

יוסף נמכר על ידי אחיו לישמעאלים – רז מגנס ז' 7

וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה. 0בראשית ל"ז, פסוק כח')

"הפרשנות הייחודית של הציור לכתוב בתנ"ך נוצרת בעזרת התחושה שהציור יוצר אצל מי שצופה בו. פרשנות זו מוסיפה נקודת מבט נוספת על הכתוב ונוצרת על ידי מספר דברים:

חלק נרחב מהציור מלא בצללים וצבעים כהים ואפלים. הצבעים האלה מביעים חוסר ודאות, חשש ופחד…האחים של יוסף כפופים וראשיהם מוטים כלפי מטה. לדעתי זה מרמז צער וחרטה על מעשיהם, ניכר שמשהו מכביד להם על הלב ויכול להיות שהרבה רגשות בתוכם סותרים אחד את השני…הדמות של יוסף, קטנה ורפויה, מביעה חוסר כוח וחוסר אונים. יוסף מלא בעצב ומחשבות על אביו, על משפחתו ועל הבית שלו. הזרועות הלופתות אותו בחוזקה מביעות את המעמד הנמוך שלו ביחס לאחים שלו…"

ראובן מגלה שיוסף אינו בבור – עידית ריינגוירץ ז'7

"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.  וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר:  הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא." (בראשית ל"ז פסוקים כט', ל')

"בחרתי להתמקד בפרק זה מכיוון שאהבתי מאד את הדמות של ראובן . יוסף אינו באמת אחיו אלא אח חורג שלו. ראובן קינא ביוסף על עדיפותו אצל יעקב וגם בכותונת הפסים שלו אך הוא בכל זאת לא רצה להרוג אותו ואפילו תכנן להציל אותו. ראובן באמת אהב אותו והתאבל עליו כשגלה שהתוכנית להצלתו לא הצליח ושאחיו עוללו בו פרעות או השד יודע מה. אני גם אחות בכורה ואני יכולה להבין א האחריות של אח בכור לשמור על כל אחיו במידה שווה ולדאוג שלא יאונה להם רע".

יוסף מסרב לאשת פוטיפר – דוד ספקה ז'6

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן–וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי, וְלֹא-חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי אִם-אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ-אִשְׁתּוֹ; וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים. (בראשית ל"ט, פסוקים ז'-ט')

שיר- יוסף

יוסף עמד בפיתויים רבים

ככה זה אצלו בחיים.

לשכב עם אשת פוטיפר הוא לא הסכים

ועל זה שילם במעשים.

פוטיפר עשה לו פרצופים חמוצים

ממקום גבוה הוא ירד לטמיון

ובבית הכלא להיות זה כמו אסון.

למרות האסונות ה' מצא לו פתרונות.

 

כמו יוסף גם בני אדם נתקלים בפתויים רבים

ככה זה אצל כולם בחיים.

לגנוב, לרצוח, לחמוד, להכות ולנאוף,

בשניה אנחנו יכולים לעלות למרום ובשניה יכולים לרדת לטמיון.

להתפתות לדברים רעים זה לא נכון!!

לכולנו יש אסון ומה' מגיע הפתרון!!

 

שיר יותר מרגש מציור ובשיר שלי יש מילים ברורות ומסר ברור. במסר הוא שאסור להתפתות לדברים לא טובים ולדעת מה יכול לעשות לנו טוב ומה יכול להזיק לנו.

 

שר האופים ושר המשקים מושלכים לבית האסורים – לירום ליטמנוביץ ז' 7

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה–לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם (בראשית מ', פסוק א

מדרש אגדה – חטאי השרים

פרעה אהב מאד סיגריות. הוא הוציא חוק שחובה בארמונו ובמקומות ציבוריים לעשן. שר האופים היה אלרגי לסיגריות לכן הכין לו סיגריות מזויפות שנראו ממש אמיתיות. יום אחד עבר פרעה ליד שר האופים ובדיוק נגמרה לו הסיגריה. ביקש פרעה מהשר סיגריה אך שר האופים התנצל ואמר שלא יוכל להביא לו את מבוקשו שכן נשאר לו רק סיגר. פרעה ענה לו : "לא נורא יותר טוב, יותר מסריח יותר טעים." אך שר האופים עדיין התעקש ולבסוף פרעה איים שיוציא אותו להורג אם לא יקבל את הסיגר. שאיפה אחת מן הסיגר המזויף גרמה לפרעה לשלוח את שר האופים לבית הסוהר על הפרעת הסדר, חוסר ציות לחוק והתחצפות.