ארכיון מחברים

הT שירט הTנכ"י – פרוייקט בית ספרי שש שנתי של צוות Tנ"ך

במחשבה על פרויקט שידגיש את הצד השש שנתי של הכפר הירוק, הגענו לרעיון מקורי שיוכל להקיף את שש השכבות בבית הספר. הרעיון לפרויקט מקורו בעבודה שהגישה תלמידה לאחד המורים בצוות בעבר – טי שירט בעיצוב תנ"כי שעשתה התלמידה כחלק מעבודת הגשה שלה. התמונה הכילה ציטוט מהחומר שלמדה (מבחן המלקקים המפורסם שעשה גדעון ללוחמיו) יחד עם עיצוב ויזואלי היתולי שהתייחס לאותו פסוק. (את צילום החולצה המקורית תוכלו לראות למטה).

מכאן הגענו ל: T  שירט הTנכ"י – פרוייקט בית ספרי שש שנתי של צוות Tנ"ך". הפרוייקט התקיים בחנוכה, כל כיתה עצבה יחד עם המורה שלה חולצה אחת ברוח תנכ"ית בנושא לפי בחירתה. בחירת הנושא הגיעה מחומר הלימוד של אותה שנה, או מהתנ"ך באופן כללי. את הציטוט/הנושא לטי שירט הכיתתי בחרה הכיתה בשיעור מיוחד של סיעור מוחות. כל כיתה בחרה את הנושא, ציטוט, גישה והכיוון העיצובי, מתוך רעיונות שהכינו התלמידים מראש. החולצה יכלה להיות רצינית, מעוררת מחשבה, הומוריסטית, פילוסופית ועוד. בסיום הכנת החולצה ועיצובה, הודפסה החולצה והועברה לרכז תנ"ך להצגה.

תערוכה גדולה וגם תחרות בין החולצות התקיימה על השביל המחבר בין התיכון לחטיבה. החולצות נתלו כמו על חבל כביסה (חשבו על כ- 60 חולצות שונות, התלויות בצורה יצירתית ברוח), כשכל שכבה יצאה לסיור בין החולצות (לתערוכה) בזמן נפרד. התלמידים הצביעו בקלפיות מיוחדות לחולצה האהובה עליהם/ן. בסוף השבוע, הוכרזו 3 החולצות הנבחרות.

צחי רולניק, רכז צוות תנך בחטיבת הבינים

וכל צוות תנ"ך הנפלא בחטיבה, נאוה דבש, עמיר אייל, אסף גולדפרב, אלירן עובד, דינה ונטורה

 


כיתה י"ב 4

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."

(בראשית א', כ"ז)

עוד גרסה לבריאת אדם וחווה בפרק א'. אלוהים כמפעיל הגדול של תיאטרון הבובות של העולם – אדם וחוה בובותיו.


כיתה י"ב 5

"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ:  מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ:  פֶּן-תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.   כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע."

(בראשית ג', א'-ה')

עוד גרסה למשולש האלמותי (לפחות בתחילה), של האדם, חוה והנחש. החולצה מזהירה שכל אדם, עדיף לו לא לבטוח באף אחד אחר לטובת עצמו. בתוך המילה Sake נשתלת האות N ההופכת אותו לSnake ומפנה אותנו, כמו גם עלי התאנה, לסיפור שלנו.


כיתה י"ב 7

"וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר.  יח קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר-יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּו. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם-יָרָשְׁתָּ"

(מלכים א', כ"א, י"ז)

האמרה המפורסמת ששולח ה' לאחאב בעזרתו האדיבה של אליהו, לאחר שאחאב לוקח את כרם נבות. התלמידים מייצרים פה אמרה המכוונת ישר למלך עצמו. מי הם הכלבים? אולי אלו שילוקו את דמה של איזבל בהמשך. הם נראים מאיימים.


כיתה י"ב 8

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא… וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא–כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה."

(שמות ט"ז, ד', ט"ו)

אחת החולצות המבריקות שהוגשו בפרויקט, החל מהרעיון ועד לביצוע. הבסיס הוא כמובן ההתייחסות לשיר המפורסם "it's raining men" של ה- Weather Girls  – להיט דיסקו ענק משנות השמונים שעד היום מנוגן בכל חתונה שנייה. התלמידים לוקחים את הפזמון "Hallelujah it's raining men"  ומסבים אותו בצורה גאונית למן ששלח ה' מן השמים לבני ישראל במדבר. גם ה"הללויה" תנכ"י, גם המשחק בין מן לmen מעולה. כל הכבוד.


כיתה י"ב 9

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ"

(שיר השירים ח', ז')

הפסוק המפורסם משיר השירים שיעטר הזמנות חתונה אין ספור – זוכה כאן למונה שבה נראה נער (קצת מרושע אני חושב), המלבה את אש האהבה בחומר דליק.


כיתה י"ב 11

"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב  וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ  וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג  וְהָאִשָּׁה  טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד."

 (שמואל ב', י"א, ב' )

אולי החולצה עם המסר והביצוע המורכבים ביותר נשמרה לסוף. הסרט "מציצים" של אורי זוהר ואריק איינשטיין סובבת סביב חוף מציצים שזכה לשמו עקב הגברים המטרידים שהיו מציצים לתוך מקלחות הנשים בחוף. הימים היו טרום ימי me too ודברים רבים שהיום נחשבים בצדק הטרדה מינית היו סתם "צחוקים" אז. זאת ועוד, הסרט עצמו מציג כלפי נשים יחס שכיום היה זוכה לגינוי מפה לפה.

תלמידי י"ב 11 קושרים את דוד המלך לדמותו של אורי זוהר בסרט ואת השם "מציצים" לדוד המציץ לבת שבע מעל גגות ירושלים (בגב החולצה). בקשירה הזו הופכים גם דוד וגם אורי זוהר למטרידים מיניים שהיום לא היה נסלח להם עוונם.


כיתה י"א 2

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל."

(בראשית ג', ו')

גרסה מעט בוטה על סיפור חוה, נחש והאדם. "bite me" הוא ביטוי סלנג בוטה באנגלית המקביל לביטוי בוטה עוד יותר. בחולצה הביטוי מקבל דו משמעיות שכן הביטוי "אכול אותי" מוסב לתפוח (או פרי עץ הדעת) שבידיה של חוה הרוצה לנגוס בו (ושימו לב לנחש הכרוך סביב צוואה כצעיף). האם האמירה מופנית מהנחש לאישה? מהאישה לאדם? תחליטו אתם.


כיתה י"א 4

מכות מצרים

בדיחה לא ממש חדשה שלא לומר ותיקה. אבל פרעה נראה מרוצה על החולצה אז אין על מה להתלונן.


כיתה י"א 5

"וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם  וַיֵּדְעוּ  כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה  וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. "

(בראשית ג', ז')

חולצה שמעבירה בצורה מדויקת ומינורית את העצב שב עם אובדן התמימות לדורות.


כיתה י"א 6

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."

(בראשית א', כ"ז)

חולצה מתוחכמת המתייחסת לסיפור בריאת העולם בבראשית פרק א'. בניגוד לאשה הנולדת מצלע האדם בפרק ב', הסיפור הראשון מציג בריאה מאוזנת, סימטרית של זכר ונקבה שמייצגים את פניו השונים של צלם האלוהים. החולצה מציגה את הסמלים המדעיים של זכר ונקבה כמעין שתי טבעות שלובות. גב החולצה שם דברים בפי רוזה פארקס המפורסמת שאומרת "בהתחלה דווקא היה פה שוויוני" ובכך מותחת ביקורת על היסטוריה שלמה של דיכוי נשים.


כיתה י"א 8

"וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ  מַה-לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת  וְיִנָּתֵן לָךְ."

(אסתר ה', ג')

יפה לראות את הדרך בה לוקחים תלמידי הכיתה ביטוי שגור שבו משתמשים עד היום ונותנים לו ביטוי ויזואלי מרשים. התפיסה הכמעט סטראוטיפית של ארמון מלכות כטירה ימי בייניימית אבל יש רק חצי ממנה. גם הקליגרפיה מעולה.


כיתה י"א 10

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.

(בראשית א', ל"א)

"וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.  וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ."

(בראשית ו', ה' – ו')

כיתה י"א 10 בבית ספרנו הם כיתת נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים). זהו פרויקט מרגש שבו מגיעים בני נוער יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר. הם מגעים בגפם ללמוד בבית ספר ישראלי ובסוף התהליך בדרך כלל משתקעים בארץ ואחריהם מגיעות גם משפחותיהם. התנ"ך שאיננו דבר קל גם לצברים שנולדו כאן בדור הנוכחי, קשה מאד לתלמידים אלו אך החולצה שלהם מראה כי הם מתחברים היטב לתכנים ולעולמו הרוחני. בחולצה שלהם הם מראים את מצב הבריאה כפי שתכנן אותה אלוהים ובגב החולצה את מה שעשה המין האנושי לכוכב היפה שהופקד בידו (אולי בדומה לציטוט בראשית ו' שאותו הצמדתי פה).


כיתה י"א 11

"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר"

(משלי, ט"ז, ל"ב)

גם כאן יש לנו אמירה של חז"ל בעצם שהתפתחה מתוך פסוקי החכמה של משלי. בעקבות הפסוק כתבו חז"ל: "איזה הוא גיבור–הכובש את יצרו" (מסכת אבות ד' א'(. התלמידים לוקחים את אמירת חז"ל ומיישמים אותה לספרה הבית ספרית המקומית – איזהו גיבור הכובש את ייצרו והולך לחדר האוכל במקום לבזבז כסף בקיוסק של אבי (שם השוקולד, החטיפים והמתוקים קוראים…)


כיתה י' 4

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."

(בראשית א', א'-ב')

עוד חולצה ייחודית עם גישה מינימליסטית. ה"תוהו ובוהו" דווקא בלבן על רקע החושך השחור.


כיתה י' 5

"שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ."

 (שמואל ב', א', כ"ג )

תמונה מעט קשה להבנה, האם זה מלאך המוות האוסף אליו את שאול ויהונתן בנו, האם זה שאול ומתחת בניו? התמונה האחרית של החולצה מרגיעה אותנו קצת ברשעות, ששום עופות דורסים לא נפגעו בתהליך.


כיתה ט' 1

כֹּה אָמַר יְהוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה:  הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר–וְנֶהֶפְכוּ לְדָם".

(שמות ז', י"ז)

החולצה הזו לוקחת את מכת דם (הראשונה מעשר מכות מצרים), ומקנה לה טוויסט מעט אחר שבו אנו מבינים כי ה"מכה" הזו עדיין אתנו באופן קבוע, לפחות לחלקנו. ההתייחסות לכך כמכה היא בהומור כמובן.


כיתה ט' 2

"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ"

(משלי י"ח, כ"א)

הכיתה בעצם בחרה פתגם עממי המבוסס על הפסוק במשלי. לפי הפתגם למילים הנאמרות יש כוח רב היכול לחרוץ גורלות גם לחיים ומוות – (ובתלמוד נכתב "אמר רב חמא בר' חנינא: מהו שנאמר: "מוות והחיים ביד הלשון", וכי וכי יש יד ללשון? לומר לך, מה יד ממיתה, אף לשון ממיתה" – מסכת ערכין טו ע"ב).

החולצה של ט'2 עושה כאן משהו מתוחכם. ה"משוב" הוא התוכנה המפורסמת שבה מתקשרים המורים והתלמידים. שם נרשמות הפרעות ונרשמים ציונים לשבח, שם נרשמים ציוניך הטובים… והפחות טובים. ולכן בפרפרזה "חיים ומוות ביד המשוב".


כיתה ט' 3

"וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת-דָּוִד, וַיִּבְזֵהוּ:  כִּי-הָיָה נַעַר  וְאַדְמֹנִי עִם-יְפֵה מַרְאֶה"

 (שמואל ב', י"ז, מ"ב)

הומור של סיום מסלול בצבא. דוד הקטן הועדף על לוחמים גדולים וקשוחים בקרב עם גוליית (והאמת שהועדף היא לא מילה מדויקת שכן השאר פשוט פחדו). אחר כך הוא ניצח מישהו גדול באמת. אבל הם, אני חושב, מתכוונים למשהו אחר לגמרי… ט'תניקים.


כיתה ט' 4

"לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ."

(שמות כ', ג')

משה שובר את הלוחות אל מול מראה עגל הזהב שנגלה אליו ברדתו מהר סיני. העם, בלחץ פיזי או מנטלית (לא) מתון על אהרון, שכנע אותו ליצור את הפסל בניגוד גמור לדיבר ולעשות לו פסל. וכשמשה שובר את הלוחות… העם ממשיך ועושה תמונות… כפי שניתן לראות בחשבון האינסטגרם. הסלפי הוא האלוהים החדש.


כיתה ט' 5

"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת-פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל-רֹאשׁוֹ–וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיֹּאמֶר–הֲלוֹא כִּי-מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל-נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד"

 (שמואל א', י', א' )

חולצה מינימליסטית יותר. הקליגרפיה הגסה על גבול המריחה והצבע הצהוב השמנוני הם העדות למשיחתו של שאול בסתר למלך על כל ישראל. "שאול… שכחת את החולצה שלך פה…"


כיתה ט' 6

"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ:  מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ:  פֶּן-תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע."

(בראשית ג', א'-ה')

עוד חולצה מקורית מאד. בשנה שעברה כשעשינו את הפרויקט, לא יכולת להתחמק מהמשחק / סרטון המטופש שבלינק למטה. בתוכו חוזר שוב ושוב המשפט באנגלית: " Pen pineapple apple pen". המשחק הזה שבין הapple וה-pen הצית את דמיונם של כיתה ט'6 והם העבירו את הדילמה לגן העדן תוך שהם מסבירים מה באמת הציע הנחש לחוה בגן.


כיתה ט' 7

וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים."

(מלכים א', י"ב, י"ד)

העם מבקש מרחבעם בהמלכתו להקל מעול המיסים (העבודה) שלהם. רחבעם בנו של שלמה, מקבל את עצת הצעירים ומתריס כנגדם כי אביו הכה אותם  בשוט והוא יכה אותם בעקרבים (שהם לפי הפרשנים גם סוג אחר של שוט אך כזה שמכאיב עוד יותר).

השוט של כיתה ט'7 הוא אחר ועל כך ההתחכמות.  כוס שוט  (Shot Glass) ידועה גם בשם, היא כוס המשמשת בעיקר להגשת משקאות חריפים. כוס שוט מסוגלת להכיל בין 60-50 מיליליטר נוזל. בישראל נהוג לקרוא לגרסה מוקטנת של כוס השוט "צֶ'יְיסֶר" וכך מתוך עולם המשקאות (שעדיין אסור להם לשתות) נולדה החולצה.

דרך אגב, הצ'ייסר הוא בעברית, על פי האקדמיה ללשון העברית "רוֹדְפָן" ואז אולי ניתן לקרוא למי ששותה אותו "בולען". סתם בדיחת קרש לסיום.


כיתה ט' 8

"וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר."

(יהושע, ו', כ')

בזמן שעבדנו על הפרויקט נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית. תלמידי ט'8 לקחו את אחת מהבטחות הבחירות שלו, בניית חומה בין ארצות הברית למקסיקו למניעת מסתנני עבודה, והלבישו עליה את סיפור חומת יריחו המתמוטטת, אולי בהבעת עמדה משלהם לגבי הצעד שהבטיח טראמפ.