כיתה ז' 6

יוסף מסרב לאשת פוטיפר – דוד ספקה ז'6

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן–וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי, וְלֹא-חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי אִם-אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ-אִשְׁתּוֹ; וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים. (בראשית ל"ט, פסוקים ז'-ט')

שיר- יוסף

יוסף עמד בפיתויים רבים

ככה זה אצלו בחיים.

לשכב עם אשת פוטיפר הוא לא הסכים

ועל זה שילם במעשים.

פוטיפר עשה לו פרצופים חמוצים

ממקום גבוה הוא ירד לטמיון

ובבית הכלא להיות זה כמו אסון.

למרות האסונות ה' מצא לו פתרונות.

כמו יוסף גם בני אדם נתקלים בפתויים רבים

ככה זה אצל כולם בחיים.

לגנוב, לרצוח, לחמוד, להכות ולנאוף,

בשניה אנחנו יכולים לעלות למרום ובשניה יכולים לרדת לטמיון.

להתפתות לדברים רעים זה לא נכון!!

לכולנו יש אסון ומה' מגיע הפתרון!!

שיר יותר מרגש מציור ובשיר שלי יש מילים ברורות ומסר ברור. במסר הוא שאסור להתפתות לדברים לא טובים ולדעת מה יכול לעשות לנו טוב ומה יכול להזיק לנו.


על דמותו של משה לפי השיר "משה" של בט מידלר – אלה מוסרי ז' 6

Bette Midler – Moses

Diamonds, roses, I need Moses
to cross this sea of lonliness,
part this red river of pain.
I don't necessarily buy
any key to the future or hapiness
but I need a little place in the sun sometimes
or I think I'll die.

And everywhere is somewhere but nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
But I'm a tragic figure in the corner over here
with an empty apartment and a best friend who is queer. Heh.

Every time I see him he smiles
and tells me how well he's walking these miles.
But he never ever asks a single thing about me.
If I died he'd hear about it eventually.
Diamonds, roses, I need Moses
to cross this sea of lonliness,
part this red river of pain. Ohhh.

'Cause everywhere is somewhere and nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
And I'm a tragic figure in the corner over here
with my bills in the mailbox and some checks that won't clear this year.

Everywhere is somewhere and nowhere is near.
Everybody's got somebody with their wine and their beer.
So I'm just a tragic figure in the corner over here
who'll sleep it off 'til morning and still not know that we're,

we're all just diamonds and roses. I need Moses
to cross this sea of loneliness, part this red river of pain.
To cross this sea of loneliness, part this red river of pain.
To cross this sea of loneliness, part this red river of pain.

השיר של בט מידלר, מתייחס ומאזכר את יציאת מצרים. בשיר, הזמרת רוצה שמשה "יעזור" לה, שייתן מכוחו לחצות את ים הבדידות, שיחצה את הנהר האדום של הכאב. קראתי על השיר שנכתב על ידי מידלר לאחר שהייתה לבד במשך זמן מה שנראה לה ארוך מאד.


משה בתיבה – דגם מונומנטלי מלאכת יד – רומי אטון ז' 6

 

ישנן 3 פרשנויות שלי, חלקן מבוססות על דעה כלשהי וחלקן הוצאו מתוך דמיון והדרך שבה אני רואה את העולם בעבר…למרות שלא כתוב את זה בסיפור, ביצירתי רפדתי בבד ובמגבת את התיבה, משום שלדעתי אמו של משה רצתה שיהיה לו נוח מאד כדי שלא יבכה ולא ימשוך תשומת לב…


הסנה הבוער – שני ניתוחים לשירו של יחיאל מוהר "מול הר סיני" – אמנון צפריר ז' 6 / גיל ניסים ז' 6

מול הר סיני / יחיאל מוהר

לא אגדה, רעי
לא אגדה, רעי,
ולא חלום עובר,
הנה מול הר סיני
הנה מול הר סיני
הסנה, הסנה בוער.

והוא לוהב בשיר
בפי גדודי בנים
ושערי העיר
ביד השמשונים.

הו שלהבת יה – עיני הנערים,
הו שלהבת יה ברעם המנועים.
עוד יספר על זה היום, אחי,
בשוב העם אל מעמד סיני.

המשורר מתייחס לפשט הכתוב ו"משאיל" ממנו את הסיפור על הסנה הבוער. היצירה משתמשת בפרשנות חדשה משל וטוענת שהסנה בוער עד היום, זאת אומרת שעדיין השתלשלות האירועים משפיעה עלינו ותשפיע עלינו בעתיד. הפרשנות הייחודית שמוסיף המשורר ליצירה עצמה, שנכתבה על מבצע סיני, היא שהסנה נותן כח ומחזק עכשיו (1956) את חיילי צה"ל בדיוק כפי שחיזק את משה…זו לא אגדה ולא חלום…האם עיניו חוזות את התגלות ואת הסנה עצמו והוא מתלבט האם להאמין לעיניו או לא. לולא האמין אולי לא היה קורה מה שקרה. (אמנון)

בחרתי ביצירה זו מפני שהיא מדברת על תקומתו של עם ישראל. מבחינת הכותב הסנה הוא סמל של שחרור עם ישראל, הוא התחלה ל החירות של עם ישראל.משה קיבל את האות הזה שבעצם עדיין נמצא אצלנו בלב ונחרט בעפרה של מדינת ישראל… (גיל)


הסנה הבוער – רישום – מאיה צימרמן ז' 6

בחרתי להתמקד בפרק זה בגלל שהוא נורא ריתק אותי ומאד אהבתי אותו.


מכת בכורות – "המשחית" בדמותו של החלילן מהמלין – ניר אסא ז' 6

וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.

(שמות יב' פסוק כג')

בציור מצויר מלאך המוות שעומד ומחלל בחליל ומותיר אחריו בכורים מתים כמו בסיפור של האיש שניגן בחליל ומשך אחריו עכברים.


יציאת מצרים דרך ניתוח שירו של יעקב רוטבליט "מעבדות לחרות" – עלמא היבש ז' 6

מעבדות לחרות/  יענקלה רוטבליט  

 כשל כח הסבל
לא יכולתי לשאת
די זה די אמרתי
אני מוכרח לצאת
את העבד שבי
להשאיר מאחור
במקום שאליו
לעולם לא אחזור

אין עוד מה להגיד
נגמרו המילים
אין לי מה להפסיד עוד
מלבד הכבלים
שחתכו עד זוב דם
ועדיין אני שרוט
הלילה הזה אצא
מעבדות לחירות

כמו ירח מלא של ניסן
שקורא לי לקום
וחוזר וקורא כל הזמן
לצאת למסע שכולו סיכונים
לקראת שמץ סיכוי
לסוף דמיוני מאושר והזוי

באמת יש מצב
שמראש איזה הר
אראה מרחוק
הבטחה למחר
שאולי לא יבוא אבל
גם אם בדרך אמות
הלילה הזה אצא
מעבדות לחירות .

כדי לשמוע את השיר לחצו על הלינק:

http://www.youtube.com/watch?v=xAV6HkC-v44

 השיר מביא נקודת מבט של מישהו שמרגיש עבד ונחוש בכל דעתו להשתחרר מהרגשה זו ומוכן לסכן את חייו בשביל זה…גם בבית הספר אני לפעמים מרגישה עבד כשצריך לקום מוקדם או כשחוזרים מאוחר. אני מרגישה עבד של בית ספר וכשמגיע סוף שבוע או חג ויש חופש אני מרגישה חופשיה.


חיל מצרים טובע בים סוף – פיסול בקלקר וחומרים שונים – שירה פסח ז' 6

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם, נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם.  וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד.  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.

(שמות יד' פסוקים כז'-כט')

 בחרתי דווקא בפרק זה מפני שהסיפור עצמו אהוב עלי…

הפרק מצטייר בעיני כמשהו מאד ציורי, מאד דמיוני, משהו שניתן לפרשו בהרבה דרכים אומנותיות שונות. ניתן להזדהות עם הפרק –

מי לא רוצה שיתנו לו ישועה?

מי לא מפחד לפעמים ממשהו גדול ועצום ממנו?

מי לא מדמיין דברים בלתי אפשריים ורוצה בקיומם? כולנו עושים את כל הדברים האלה.


חצית ים סוף דרך קומיקס מקורי – נארי ניר ז' 6

בחרתי לעשות יצירה זו מנקודת מבט זו בגלל שהיא מבטאת את טבע האדם, להיאחז במשהו גדול יותר ברגע של צרה, להאשים אותו ולהתגעגע לשלטון הקודם בו נאחז קודם.


מעמד הר סיני בשירה של להקת הנח"ל "משה משה" – יואב שקד ז' 6

משה משה 
יורם טהרלב / משה וילנסקי

משה משה, איזה נביא
תורה כל כך טובה הביא.

מעל ההר בשעת ערבית
ירד הוא עם לוחות הברית.
אמרו כולם: מהר ניגש,
יש לזקן דבר חדש.

אמר משה: לא יהיה לכם
אל מלבד אלוהיכם!
אמרו כולם: וודאי וודאי
אחד מספיק לנו ודי…

משה משה…

אמר: כבד את ההורים
למען תאריך ימים!
למען זה – על דיברתי!
הן אכבד גם את זקנתי…

אמר: זכור את השבת!
אמרו כולם: ניזכור לעד
גם אם תוסיף כל יום מועד
אנחנו כלל לא נתנגד!

משה משה…

אמר משה ונאנח:
לא תישנא ולא תירצח!
אמרו כולם: הו, אל תירא
לזה תידאג המישטרה!

אמר משה: אסור לגנוב
לא לחמוד ולא לסחוב.
אמרו: נפלא, הוא לא אמר
על השוחד שום דבר…

משה משה…

אמר משה: אסור לשתות!
אמרו כולם: עזוב שטויות!
אפילו נח השתכר,
דחילק, מוישה, תוותר!

אמר משה: תגובה טובה,
אז נעשה מזה מיצווה!
והוא קבע את זה לחוק –
מאז שותים את "כרמל הוק".

משה משה…

סיכם משה: אסור לגנוב,
לא לקחת לא לסחוב,
לא לרצוח עד הסוף,
לא לחמוד ולא לנאוף.

אמרו כולם: משה משה
רק לא ולא – זה די קשה…
אני סומך כבר עליכם
שתיסתדרו בעצמכם!…

 את השיר תוכלו למצוא כאן ולשמוע:

http://www.4shared.com/audio/s2yTXwAQ/_-___-__.html

השיר בעצם מציג את הקראת לוחות הברית כדיאלוג בין משה לעם וכסוג של בדיחה על המעמד. העם הוא דמות הפכפכה…מביע את דעתו על כל דיברה ודיברה ומציע דרכים לשנות או לשפר אותה. השיר מסביר חלק מן הדברות ומציע 'הנחות' לחלק מהן.


לוחות הברית – פיסול – עדי קרן ז' 6


מעמד הר סיני בשירו של יורם טהרלב "בוא משה רבנו" – קים ניצן קהת ז' 6

בוא משה רבנו

בוא נא בוא נא בוא משה רבנו
והבא איתך את הלוחות
שוב לרגלי ההר עומדות רגלינו
כמעט איבדנו כבר את הכוחות.

 בוא נא בוא משה רבנו
אל נא תתבושש
בוא נא בוא משה רבנו
עם עמוד האש.

 במדבר שנים רבות תעינו
הרבה יותר מארבעים שנה
אבל מאז ימי אברם אבינו
לא איבדנו את האמונה.

 בוא נא בוא…

 והעם רוקד
אז וגם עכשיו
והעם סוגד
לעגל הזהב.

 נודדים אנחנו כל חיינו
נצרבים בחום ובקרה
בוא נא בוא לרגע והראנו
את האור בקצה המנהרה.

 בוא נא בוא…

 אם הליל אפל,
אם היום קשה
כל העם שואל:
איפה הוא משה?

בוא נא בוא…

בוא נא בוא נא בוא משה רבנו
והבא איתך את הלוחות

השיר הוא סאטירה על מה שקרה וקורה לעמנו ונשאלת בו השאלה הכי הגיונית לדעתי שיכולה להישאל: איפה משה הזה שהבטיח לנו שנהיה העם הנבחר מכל העמים, כאשר אנו תועים ןתועים בדרכנו… למה הוא לא עוזר לנו כשאנו זקוקים לעזרה? אולי משה נפטר, נכון, אז למה ה' לא שולח מישהו אחר במקומו, כמו שנהג לעשות? עברנו כל כך הרבה מלחמות, פיגועים, מהומות והמשכנו להאמין בה' שהוא קיים, שהוא בחר בנו מכל העמים משום שאנחנו עם מיוחד ושיבוא יום וכל הבעייות שלנו יפתרו.


עגל הזהב – עבודה מקורית, נייר וחומרים שונים– סתיו שולמן ז' 6

כפי שהעם הקריב קורבנות לה' כך לעגל הם הביאו דברים יקרים ולכן עגל הזהב הוא משל לחמדנות…התמונה שלי עשויה מחומרים נוצצים שמהווים מטאפורה לזהב והיהלומים ושאר החומרים היקרים שנכנסו לפסל בהכנתו…

בחרתי להכין יצירה על נושא זה כי הוא מעניין אותי ולפעמים אני מזדהה עם בני ישראל. לפעמים גם אני מתעצבנת על ההורים שלי שתמיד עוזרים לי עד שאני שוכחת שהם תמיד היו איתי לאורך כל הדרך.