יהושע

סיפור רחב והמרגלים – ציור של עובדיה אגסי – אבי גרטנר ח' 2

הפרק נראה מאד קצר ובעל מעט מאד התקדמות עלילתית…אך משום מה הפך לפרק שלם…כשהמרגלים עשו את ההסכם עם רחב הם שברו את הבטחתם לה' ואני שואל את עצמי האם זה היה מה שהתחיל את התדרדרות העם בנושא זה?


סיפור רחב והמרגלים – ציור מקורי – שרון בן זאב ח' 7

אחת התהיות שעלו בפרק היא איך המרגלים יצילו את רחב אם ביתה נמצא בחומה, כי כדי לכבוש את הארץ חומת יריחו צריכה ליפול.


סיפור רחב והמרגלים – ציור מקורי – יובל יוסיפוב ח' 6

הסיבה שבחרתי דווקא בפרק הזה היא הדילמה המוסרית שעמדה בפני רחב – האם הייתה צריכה להקריב את עמה תמורת משפחתה? מדוע עשתה זאת? כל השאלות שעולות גרמו לי לרצות להתעמק ולקרוא בפרק.


חציית הירדן – גוסטב דורה, תחריט עץ – ענבר הרמתי ח' 2

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עַד-הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם; וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר.  וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ. 

(יהושע ג', פסוקים טו' – טז')

בציור מתואר מעבר בני ישראל את נהר הירדן אבל חסרים כמה דברים בציור והמרכזי שבהם הוא נד המים. מה הוא חשב שזה מישהו בשם נד וצייר אותו?!…הציור מוסיף פרשנות אנושית יותר, מעבר לתמציתיות של "הם עברו". את האנשים מקדמת התמונה אפשר כמעט לראות כמדברים איתנו. הציור נותן לתמונה מוחשיות וממחיש לנו את המרגש שבהגעה לארץ המובטחת ותחילת כיבושה.


תרמית הגבעונים מבעד לנאומו המומצא של מנהיג הגבעונים טרם היציאה אל בני ישראל – ארי הפטר ח' 2

וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ–וְלָעָי.  וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים.  וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם, וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם; וְכֹל לֶחֶם צֵידָם, יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים.  וַיֵּלְכוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה, הַגִּלְגָּל; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ, וְעַתָּה, כִּרְתוּ-לָנוּ בְרִית. (יהושע ט' פסוקים ג'-ו')

 "גבעונים יקרים! תושבי גבעון, קריית יערים, בארות וכפירה"

התכנסנו כאן הערב בשל מספר עניינים דחופים ביותר. כולכם וודאי שמעתם על בני ישראל ועל מסע הכיבושים שלהם ברחבי ארץ כנען. בהתחלה יהושע לא נדמה כאיום גדול על ערינו ואנשינו אך שמן קצר לאחר חציית הירדן, שהתרחשה באופן פלאי ומאגי, ערים מבוצרות וחזקות של עמים עוצמתיים הפלו זו אחר זו.

העיר האחרונה לפול היתה העי, שנכבשה לאחר מערכה מרובת קרבות ועקובה מדם. עכשיו נראה ששום דבר לא יוכל לעצור את בני ישראל. אלוהיהם, שאנו מתחילים להטיל ספק באי קיומו, כנראה תומך בהם באופן כלשהו.

בשל הסיבות הללו אני ומועצת הזקנים של גבעון התכנסנו וטכסנו עצה: בשבוע הקרוב, קבוצה של חמשת אלפים גבעונים מכל ערינו ייבחרו בשל יכולתם לצעוד ובשל יכולם להעמיד פנים. אל הנבחרים ישלח ציוד הכולל: שקים בלים שניתן להרכיב על החמורים, נאדות יין מבוקעים, בגדים ונעליים בלות ולחם יבש. לאחר הנאום כל המאזינים מוזמנים להגיע לתחנות הגיוס שהקמנו, שתיים בכל עיר ולהמליץ על אנשים שלדעתם יתאימו למשימה.

ברגע שקבוצתנו תגיע למחנה בני ישראל ואני בראשה, ננסה להגיע להסדר עם בני ישראל הכולל ברית צבאית. לא נספר להם שערינו קרובות כל כך ונקווה שלא יבחינו בהן…אולי ניאלץ לעבוד בשבילם או לשלם להם מיסים או אולי לשלוח חיילים לצבאם ולספק להם מזון… בהצלחה לכולנו.