חולצות

הT שירט הTנכ"י – פרוייקט בית ספרי שש שנתי של צוות Tנ"ך

במחשבה על פרויקט שידגיש את הצד השש שנתי של הכפר הירוק, הגענו לרעיון מקורי שיוכל להקיף את שש השכבות בבית הספר. הרעיון לפרויקט מקורו בעבודה שהגישה תלמידה לאחד המורים בצוות בעבר – טי שירט בעיצוב תנ"כי שעשתה התלמידה כחלק מעבודת הגשה שלה. התמונה הכילה ציטוט מהחומר שלמדה (מבחן המלקקים המפורסם שעשה גדעון ללוחמיו) יחד עם עיצוב ויזואלי היתולי שהתייחס לאותו פסוק. (את צילום החולצה המקורית תוכלו לראות למטה).

מכאן הגענו ל: T  שירט הTנכ"י – פרוייקט בית ספרי שש שנתי של צוות Tנ"ך". הפרוייקט התקיים בחנוכה, כל כיתה עצבה יחד עם המורה שלה חולצה אחת ברוח תנכ"ית בנושא לפי בחירתה. בחירת הנושא הגיעה מחומר הלימוד של אותה שנה, או מהתנ"ך באופן כללי. את הציטוט/הנושא לטי שירט הכיתתי בחרה הכיתה בשיעור מיוחד של סיעור מוחות. כל כיתה בחרה את הנושא, ציטוט, גישה והכיוון העיצובי, מתוך רעיונות שהכינו התלמידים מראש. החולצה יכלה להיות רצינית, מעוררת מחשבה, הומוריסטית, פילוסופית ועוד. בסיום הכנת החולצה ועיצובה, הודפסה החולצה והועברה לרכז תנ"ך להצגה.

תערוכה גדולה וגם תחרות בין החולצות התקיימה על השביל המחבר בין התיכון לחטיבה. החולצות נתלו כמו על חבל כביסה (חשבו על כ- 60 חולצות שונות, התלויות בצורה יצירתית ברוח), כשכל שכבה יצאה לסיור בין החולצות (לתערוכה) בזמן נפרד. התלמידים הצביעו בקלפיות מיוחדות לחולצה האהובה עליהם/ן. בסוף השבוע, הוכרזו 3 החולצות הנבחרות.

צחי רולניק, רכז צוות תנך בחטיבת הבינים

וכל צוות תנ"ך הנפלא בחטיבה, נאוה דבש, עמיר אייל, אסף גולדפרב, אלירן עובד, דינה ונטורה

 


כיתה י"ב 4

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."

(בראשית א', כ"ז)

עוד גרסה לבריאת אדם וחווה בפרק א'. אלוהים כמפעיל הגדול של תיאטרון הבובות של העולם – אדם וחוה בובותיו.


כיתה י"ב 5

"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ:  מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן–אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ:  פֶּן-תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.   כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע."

(בראשית ג', א'-ה')

עוד גרסה למשולש האלמותי (לפחות בתחילה), של האדם, חוה והנחש. החולצה מזהירה שכל אדם, עדיף לו לא לבטוח באף אחד אחר לטובת עצמו. בתוך המילה Sake נשתלת האות N ההופכת אותו לSnake ומפנה אותנו, כמו גם עלי התאנה, לסיפור שלנו.


כיתה י"ב 7

"וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר.  יח קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר-יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּו. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם-יָרָשְׁתָּ"

(מלכים א', כ"א, י"ז)

האמרה המפורסמת ששולח ה' לאחאב בעזרתו האדיבה של אליהו, לאחר שאחאב לוקח את כרם נבות. התלמידים מייצרים פה אמרה המכוונת ישר למלך עצמו. מי הם הכלבים? אולי אלו שילוקו את דמה של איזבל בהמשך. הם נראים מאיימים.


כיתה י"ב 8

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא… וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא–כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה."

(שמות ט"ז, ד', ט"ו)

אחת החולצות המבריקות שהוגשו בפרויקט, החל מהרעיון ועד לביצוע. הבסיס הוא כמובן ההתייחסות לשיר המפורסם "it's raining men" של ה- Weather Girls  – להיט דיסקו ענק משנות השמונים שעד היום מנוגן בכל חתונה שנייה. התלמידים לוקחים את הפזמון "Hallelujah it's raining men"  ומסבים אותו בצורה גאונית למן ששלח ה' מן השמים לבני ישראל במדבר. גם ה"הללויה" תנכ"י, גם המשחק בין מן לmen מעולה. כל הכבוד.


כיתה י"ב 9

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ"

(שיר השירים ח', ז')

הפסוק המפורסם משיר השירים שיעטר הזמנות חתונה אין ספור – זוכה כאן למונה שבה נראה נער (קצת מרושע אני חושב), המלבה את אש האהבה בחומר דליק.


כיתה י"ב 11

"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב  וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ  וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג  וְהָאִשָּׁה  טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד."

 (שמואל ב', י"א, ב' )

אולי החולצה עם המסר והביצוע המורכבים ביותר נשמרה לסוף. הסרט "מציצים" של אורי זוהר ואריק איינשטיין סובבת סביב חוף מציצים שזכה לשמו עקב הגברים המטרידים שהיו מציצים לתוך מקלחות הנשים בחוף. הימים היו טרום ימי me too ודברים רבים שהיום נחשבים בצדק הטרדה מינית היו סתם "צחוקים" אז. זאת ועוד, הסרט עצמו מציג כלפי נשים יחס שכיום היה זוכה לגינוי מפה לפה.

תלמידי י"ב 11 קושרים את דוד המלך לדמותו של אורי זוהר בסרט ואת השם "מציצים" לדוד המציץ לבת שבע מעל גגות ירושלים (בגב החולצה). בקשירה הזו הופכים גם דוד וגם אורי זוהר למטרידים מיניים שהיום לא היה נסלח להם עוונם.